עמיר זינגר

אחד הקמפיינים האהובים עלי מכל הזמנים – יצרתי אותו בפוגל לוין והעובדה שפיליפ מוריס (פרלמנט) נתנו חסות לאירועי מוזיקה ואמנות הקלה על המצפון שהתייסר קמעה, עקב העובדה שמדובר בפרסום סיגריות. באותם ימים רחוקים ואפלים (אמצע שנות ה90), עדיין ניתן היה לפרסם מודעות לסיגריות בעיתונות ולהפריח טבעות עשן בחלק האחורי של מטוסים. הפוטושופ עשה את צעדיו הראשונים ולכן קמפיין זה בעצם התבסס על צילום מודלים אמיתיים. את המודלים של הפסנתרים בנה מישאל ראפ בביתו הפסטוראלי בכליל שבגליל, שגם צבע ושיפצר 2 גיטרות דמויות גיבסון לס פול, צבע אותן בכחולים הרלוונטים וענד להן מיתרי זהב. היום כמובן היינו עושים הכול בפוטושופ אבל אז השתמשנו לתיקוני צבע וריטושים ב"סאיטקס" מחשב ענק שישב בלשכת שירות בדרום תל אביב. גם שפופרות הצבע הן אמיתיות ועד היום אני מצייר רק בכחול מהשאריות שלהן…צילם את הקמפיין עודד קליין (הדוקטור) ועזר רבות צבי לוין. יורם חוטר ישי היה מנהל הלקוחות של פיליפ מוריס וזה שדחף את העסק ודאג שיתממש. הקמפיין הישראלי הראשון (עד כמה שאני יודע) שהתפרסם במלואו ובכלל ב "ארכיב" מגזין הקריאייטיב הבינלאומי והיוקרתי – התנ"ך של אנשי הקריאייטיב טרום ימי האינטרנט. הקמפיין גם זכה בפרס בפסטיבל ניו יורק. אז עוד לא העזנו לשלוח לפסטיבל קאן ועצם זה ששלחתי אותו לארכיב ולתחרויות היווה תקדים.