עמיר זינגר

פיראטים לאיתי

ציור מהתקופה בה איתי (בני היקר) היה משוכנע שהוא מוסקטר, או פיראט, או משהו שרץ עם חרב שלופה ברחוב. בכל בוקר לפני הגן היה מתבצע טקס ציור השפם. ביד קלילה ומיומנת היה מצייר לעצמו שפם וזקן בשלוש משיכות מדויקות, שולף חרב, עוטה על עצמו גלימה ומסתער החוצה, אל השבילים של רמת אביב, שם מחכים בין ערפילי הבוקר חבריו הטובים אלון דארטניון, נתנאל ארמיס, והשם יקום דמו, הקרדינל רישלייה בכבודו ועצמו – או שהייתה זו הגננת?

צויר עבור החדר של איתי, 100 על 140

תגים: עמיר זינגר, פיראטים, ציור

This entry was posted on 05/02/2010 at 15:52 and is filed under ציור וצילום. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.