ציור בהשראת צילום. זוהר ואיתי בחוף הים, ברגע נדיר של שלווה ואופטימיות כללית בקיץ שלפני נובמבר 1995. ציירתי במסגרת סדנאות המבוגרים במוזיאון תל אביב, בהנחיית שמעון אבני. זה היה כשנתיים לאחר הצילום וניסיתי לשחזר במשהו את האופטימיות שאבדה. שי נולדה בירושלים עשרה ימים לאחר רצח רבין, ובדרך חזרה לתל אביב הבזיק לזוהר השם שי. שניתן לפרש אותו גם כשלום יצחק, או שלום ישראל או כפשוטו, כמתנה המדהימה שהיא.
1997
תגים: מחכים לשי, עמיר זינגר, ציור
09/12/2009 ב- 8:26 |
הרבה מזל טוב ודרך צלחה
אייל
06/01/2010 ב- 22:18 |
תודה איילוס קצת באיחור אני עדיין לומד את רזי הבלוג